לפני שנים לא רבות, קשה היה מאד, אם לא בלתי אפשרי, למצוא בקרב התקדימים של בתי המשפט לענייני משפחה פסקי דין שהעניקו לאב משמורת על ילדיו הקטינים. הילדים היו נמסרים באופן קבוע למשמורתה של האם. לא למשמורת האב, ולא למשמורת משותפת. כך היה אפילו כאשר הילדים היו מעל גיל שש שנים, באופן שהחוק הקובע קדימות לאימהות כבעלות המשמורת לא חל כלל לגביהם. פסיקה כזו הייתה ניתנת בין אם ישבה לדין שופטת, או שישב לדין שופט ממין זכר.

למאמר המלא